בגיל 21 הקמתי את מיזם "לזכרם" שהשפיע על מיליונים.
עכשיו אני מלמד את התלמידים איך גם הם יכולים לשנות.

בגיל 21, הבנתי שמשהו לא עובד.

יש לנו טקסים מרגשים ביום הזיכרון, יש אתרי אינטרנט להנצחה, אבל אין דרך נגישה לזכור את הנופלים בחיי היום-יום. לא הייתה פלטפורמה שמחברת את הדור הצעיר — שמבלה את רוב זמנו ברשתות החברתיות — לסיפורי הגבורה של מי שהקריבו את חייהם כדי שנוכל לחיות כאן.

אז התחלתי לבנות משהו. בלי תקציב, בלי ניסיון, בלי ודאות שזה יעבוד. הקמתי את "לזכרם" — מיזם ההנצחה המרכזי בסושיאל שמחבר את הסיפורים של נופלי ישראל לדור שגדל אחריהם. בעמוד האינסטגרם מונצחים מעל 20,000 נופלים — לכל אחד פוסט עם פרטיו וסיפורו, ואלפים משתפים ומנציחים. במקביל יצרנו גם מיצגי הנצחה פיזיים והצבנו אותם במקומות מרכזיים בארץ.

מאז "לזכרם" הפך לפלטפורמת הנצחה לאומית — 140 מיליון צפיות באינסטגרם, אלפי משפחות שכולות שמנציחות בו את יקיריהן, עשרות אנשי מקצוע וחברות שותפים למיזם, סיקור תקשורתי נרחב, ושיחות עם תלמידים בכל רחבי הארץ.

בכל סדנה התחזקה בי יותר ההבנה — כל בן ובת נוער בישראל יכולים להשפיע. אם רק מישהו יגיד להם את זה בגובה העיניים, והם יקבלו את הכלים והביטחון שזה אפשרי.